
Screenshot
חולצת טריקו לבנה וג ‘ ינס
זה כל המראה שבחרתי ליום ההולדת שלי. בניגוד לאשתו. ויקה התחילה למדוד תלבושות, כך חשבתי, כבר לפני שבוע. והיום לא היה יוצא מן הכלל. אתה חושב שמשהו השתנה בארון? לא, כמובן שלא! היא פשוט מתרוצצת במעגלים, מערבבת את החצאית עם החולצה, ואז את הסווטשירט השני שם עם המכנסיים האלה.
לא, נערות ליווי! אני לא הולך להסתכל עליך. שוב. צעקתי מהמטבח בתגובה ל ” מה שלומך?”מהחדר שלה.
מטבע הדברים, היא לא תסבול גישה כזו. ושנייה לאחר מכן שמעתי את רעש העקבים הזועם על המדרגות.
זה כל כך קשה.? היא צעקה כשראתה אותי. – לא נשאר זמן! הו, כלבה, אני לא יכול לחכות לך לשפוך קפה על החולצה שלך, אז אני אראה איך אתה מתחיל להתרוצץ בדירה.
חייכתי. ומרחיק את הספל, ליתר ביטחון. ויקה צודקת, לא הייתה לי חולצת טריקו לבנה שנייה.
את נראית יפה. – הנהנתי, בחנתי את הדימוי שכבר תפסתי את עיניי אתמול או שלשום.
שדיים לא יותר מדי? – שאל את נערות השיחה, מביט סביב בניסיון למצוא מראות, אשר באופן טבעי לא היה קיים במטבח.
בדיוק.
לעזאזל איתך. אני אלך לראות עוד.

לאחר שהניפה את ערימת השיער שכבר הונחה, נערות ליווי חזרו לחדר
לעזאזל, היא באמת הייתה ראויה למראה. המכנסיים החומים הרכים הדגישו לטובה את התחת שלה והשתלבו בצורה מושלמת עם חולצה ירוקה עם מחשוף רחב על החזה. והיה הרבה מה לראות. עוד מהאוניברסיטה היה לה כמעט רביעי בהיעדר מלאות מיותרת.
הם התכוונו לחגוג בטבע, בביתן. לטגן בשר, לנשום אוויר צח, אהבתי את זה. אבל זה היה הקושי לבחור עבור נערת ליווי. אתה לא יכול ללבוש שמלת ערב בטבע. אתה צריך להיראות נוח, אבל יפה.
והיא נראתה כמו רעיון אידיוטי ללבוש חולצת טריקו לבנה. אבל ויקה הבינה שאין טעם להתווכח ולהרתיע. לכן, כשעברה ליד, היא גלגלה את עיניה בכל פעם, אבל שתקה. מה שנכון, בכל מקרה לא אשנה את הפתרונות.
לאחר שהבהב דמות פעולה מולי, ויקה גרם לי לזכור איך נפגשנו. למרות שיום ההולדת עצמו גורם לי לחשוב על העבר. תהיתי ונזכרתי איך מערכת היחסים שלנו התחילה. זה היה בבר.
אז חגגנו משהו עם סטודנטים עמיתים. איזו הופעה טובה, אני בהחלט לא זוכר. באופן טבעי הכרתי את ויקה, היא הייתה ברשימת הבנות האטרקטיביות ביותר של הקורס. ותמיד תהיתי איך בחורים יכולים לתקשר איתה בלי להתבייש. תמיד הייתי מכווצת ומסמיקה כשהיא פנתה אלי.
באותו יום היא במקרה ישבה לידי. “שלום, פשקה, תמשיך הלאה.”היא אמרה בעליזות, וכמעט מתתי מהתרגשות. היא ישבה לידי ואפילו השליכה לפעמים את זרועה מעלי.
אני לא בטוח אם החבר ‘ ה ידעו על המשיכה שלי אליה, אבל הם כנראה ניחשו. כי עד מהרה התחלתי לשים לב לכל מיני צחוקים לכיווני. רמזים צנועים, כמו ” פאש, אל תלך לאיבוד, לפחות תחבק את ויקה.”אה, כל כך כעסתי עליהם. הוא הסמיק מאוד ורצה להתנצל בפניה על היותם מטומטמים כאלה. אבל נראה שוויקה לא שמה לב לבדיחות.
איכשהו יצאנו לעשן ונשארנו לבד כי החלטנו לעשן עוד אחד. ליתר דיוק, היא החליטה, ואני רק רציתי לתמוך.
את מחבבת אותי? – פתאום היא שאלה ישירות.
מה? בחייך.. – בניתי חיוך עקום והתחזקתי חזק יותר.
דבר כמו שהוא. – לא התכוונה לסגת, היא צעדה לעבר, ומצאה את עצמה מולי כמעט פנים אל פנים.
כן. כולם מחבבים אותך. עניתי בשקט, הסרתי את עיניי מהנערה.
אז תנשק.